דף הבית >> בלוג >> צוק איתן - האתגרים שעוד לפנינו
 
צוק איתן - האתגרים שעוד נכונו לנו
רם שמואלי
 
העימות בדרום הוא בראש מעינינו בימים אלה.
חצי מדינה נמצאת תחת איום של טרור טילים. כעת הזמן להישאר מאוחדים בינינו, לחבק את חיילי צה"ל ולשמור על בטוחננו וביטחון ילדינו.
כבכל מלחמה, עוד תהיינה הפתעות, יהיו קשיים ונעמוד בפני אתגרים לא פשוטים.  לכן חשיבות האחדות והערבות ההדדית אין לה שיעור. כשאדם מרגיש שאחרים, אפילו  כאלו שאינו מכיר, חושבים  עליו, באים לעזרתו  ותומכים, זה מחזק אותו מאוד. כך היה בעבר וכך יהיה תמיד.

יחד עם זאת, כאשר מקיימים שיחות במפגשים עם חברים, כמו גם מדפדפים בפייסבוק וקוראים את התגובות, קשה להתעלם מתופעה שלילית, מסוכנת ובלתי מקובלת של הצדקת רצח אזרחים, תושבי מדינת ישראל.
אם היה זה רק דרך ה"טוק בקים" משוללי הרסן בפייסבוק, ללא חתימת הכותב ומניעיו, אזי אפשר היה להסביר שזה חלק מאופיין של הרשתות החברתיות.
אך לצערי שמעתי זאת מחברים, אנשי חינוך, שמאמינים בכוחה של הנקמה לעצור את הצד השני.
לא ניתמם. לא רק שמענו זאת גם ראינו. צעירים יהודים שלמדו במערכת החינוך הישראלית, מערכת החינוך שלנו, רצחו נער ערבי כפעולת נקם.
מחבלים טרוריסטים רוצחים שלושה נערים ישראלים רק משום שהם יהודים. אותם רוצחים עברו תהליך של הסתה וחינוך מחדש שאין יעיל ומסוכן ממנו. אם מחנכים מדברים כך ומערכת הסתה פועלת כך אז ברור  שאין הבנה, שרצח הוא רצח הוא רצח! אינם מבינים שחינוך כזה מוביל לרצח כזה. כיוון שכך, אנו בסכנה גדולה.

כשיידומו רעמי המלחמה אנו צפויים לפגוש ביתר שאת תופעה זו. אין היא נעלמת בעת קרב, אלא ממתינה מעט. זה מסוכן לערכים שעל פיהם אנו בונים את החברה בישראל. זה מסוכן לעתיד של כולנו. אם נרצה או לא, נגזר עלינו לחיות כאן ביחד. נגזר עלינו לבנות עתיד משותף. סביב התובנה הזו צריך להתחיל לבנות מערכת של יחסים בין כל אזרחי מדינת ישראל.

אנשים בעלי חשיבה ימנית יקלו ראש בדברים הנ"ל, בהנחה שהכותב הוא שמאלני, דבק בחשיבה על דו קיום ולכן חבל להמשיך לקרוא את דבריו. קל וחומר כאשר הוא החליט לכתוב כתבה משותפת עם אזרח ערבי ישראלי. טעות בידכם! עבדכם הנאמן, לא רק שאינו שייך לצד השמאלי של המפה כי אם ההיפך הגמור. 

אני מאמין בקיום משותף (לא דו קיום, כי אם קיום). כל אחד חי בקהילה  שלו ובמקום שלו, מקבל חינוך בעל אופי מתאים עבורו אך כולנו משקיעים בלהכיר  את האחר, לכבד את האחר ולשתף איתו פעולה סביב אינטרסים ומטרות משותפות במדינה. בתוך ה"אני מאמין" הזה אין מקום לחינוך, הסתה ותעמולה לרצח ולנקמה.

משפחתי עלתה לארץ ב-1920 מתוך תחושה של אחריות היסטורית גדולה לתקומת עם ישראל בארצו. מאז עלייתם, עד היום בו הגיע תורי לשרת את המדינה ב- 35 שנה האחרונות כטייס  קרב ומפקד בכיר בחיל האוויר, אני מחויב לתחושת האחריות הזו ועושה ככל שניתן לחזק את המפעל הציוני ואת מדינת ישראל. כל דבר שעשיתי בחיי עד כה היה תמיד סביב השאלה, האם מעשיי מקדמים את תקומת עם ישראל בארצו ואיך אני יכול לעשות יותר. סבא שלי עליו השלום אמר לי פעם "אתה יכול אתה חייב" ולאור מסר זה אני מנסה להתנהג. במקרה של השנאה שמתגלה תחת כנפיהם של אנשי חינוך רבי תעמולה המרשים לעצמם להעצימה, אני אומר "די" לתופעה ולסכנה. לכן "אני חייב!"

לנו מטרה אחת ויחידה להקים פה מדינה יהודית ודמוקרטית ולחזק אותה, לטפח בה חברת מופת, לאור חזונם של נביאי ישראל (מגילת העצמאות). אם ניתן לשנאה, לגזענות ולחינוך לרצח ונקמה להרים ראש, נחטא לדמוקרטיה, נפגע ביהדותנו ובהתחייבותנו להקמת חברת מופת בארצנו. כך גם לא יהיה לנו עתיד. בואו כולנו (הרוב השפוי), נמצא כלים לשלול כל רצח ולשלול סובלנות לענישה ונקם על ידי רצח. כל אחד מאתנו יכול וחייב לעשות הכל לטובת העניין. להיפגש עם אנשים שחושבים אחרת מאתנו, להעלות את הנושא הקשה הזה בשיח ובמפגשים כדי שנפתח מעצורים להתדרדרות התופעה.

מה עושים?
מחר בבוקר,
אתה בסלון שלך,
אתה בשכונה שלך
אתה במתנ"ס שלך

חייב  לארגן מספר אנשים ולהתחיל  לדבר ולהתווכח ולנתח איך הגענו לשנאה ואיך אפשר למצוא כלים לבניית עתיד יחדיו.
בפתח 3 השבועות לפני ט' באב, הלקח של העם שלנו חייב להילמד.
 
 
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים