דף הבית >> בלוג
בלוג          
 
המצרף האנושי
מכתב לראשי הארגונים
מתחברים להשיב את הבנים הביתה
פוסטים של מתחברים להשיב את הבנים
צוק איתן - האתגרים שעוד לפנינו 
מתחברים מהלב

המצרף האנושי        

2/5/14
                                                                  
המצרף האנושי המרהיב בישראל,הזדמנויות ואתגרים לכבוד יום העצמאות ה 66- 
"במקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור" (א.ד גורדון)
 
ביום העצמאות הזה, אנחנו עומדים בפני האתגר הבא של מדינת ישראל- למצוא דרך לאחד את הכוחות
למען עתיד טוב יותר לנו ולילדנו. לאחר כוחות לקראת השגתן של מטרות משותפות, מטרות שנוכל לבנות
יחד רק לאחר שנפגש, נכיר אישית ונשרטט תמונת עתיד משותפת.

" האיום הגדול ביותר עלינו היום הוא הקיטוב בעם ובחברה בישראל. חוסר האחדות בין איש לרעהו,
המריבות והוויכוחים, חוסר ההבנה בין מגזר אחד למשנהו, זהו תהליך שמרסק את החברה הישראלית
ומפורר את החוסן הלאומי" )יובל דיסקין ראש השב"כ היוצא (

בחודש אחד בפעילות של "מתחברים-בונים עתיד ביחד" אני מוצא את עצמי נפגש עם כמעט כל גווני וסוגי
החברה בישראל ומתבונן בפסיפס מרהיב של רבים ושונים שביחד מרכיב את הפלא ההיסטורי ששמו
מדינת ישראל, מדינה מצליחה ומשגשגת.                        
     

יחד עם ההתפעלות הרבה, אני צופה בדאגה בסכנות שתרכובת מגוונת זו מעמידה בפנינו, כחברה
המורכבת מהרבה זרמים, עדות וגוונים.    
אני משתף אתכם במחשבות ובטלטלות שאני עובר לעיתים ברמה היומית בהקשרים של חיבורים בחברה
בישראל.

רגע של התרוממות רוח יכול להתחלף בשנייה אחת בתסכול ואכזבה. כל הזמן מתקיימת תנועה ותנודה
בין רגעים של יצירת חיבור, קשר והקשבה אמתית בין אנשים שונים ורגעים של קושי רב בכינון קשר
ושיתופי פעולה למען מטרות משותפות.

אשתף אותכם בחודש פעילות ב"מתחברים" כדי להבין את התנודות.                        

בית שמש, נסחף לעצב גדול בעקבות שנאה בין חסידי סטמר לשאר החרדים ולאחיהם הדתיים לאומיים
וכמובן החילונים בבית שמש. אנחנו לעומת זאת מקימים שולחן עגול עם שותפים מגשר ומתחילים לתכנן
חיבור אל מול השנאה.

מתעצב על ליבי מאוד כאשר אני שומע על תג מחיר באום אל פאחם ובוודאי ביישוב השכן לי פורידיס
ושואל את עצמי איך זה שוב הקיצונים מצליחים בעיצוב השיח הציבורי בין חלקים בחברה בישראל. זו
בושה למדינה יהודית שאירועים כאלו ממשיכים להתרחש ללא מענה במסגרת שלטון החוק.                           

אנחנו לעומת זה ממשיכים באירועי "מתחברים" ביישובים ערבים אליהם מוזמנים כל חלקי החברה
בישראל בדיוק כמו שעשינו בזמר בהשתתפות 555 איש לפני חודש
(לחצו כאן על מנת לראות את אלבום התמונות בדף הפייסבוק שלנו)
רגע של שמחה, שקבוצות שונות בנתניה, מתחילות לבנות עתיד משותף במזרח נתניה כתוצאה מתמיכה
שלנו כמו גם בעיר ערד שבנגב שביקשו את השתתפותנו.

ממשיך להתעודד במפגש הכנה לצעדת "מתחברים בדרך לירושלים" אליו הגיעו נציגי ארגונים שונים
ורבים שכבר ברור להם שהצעדה הזו היא חידוש מסורת בחברה בישראל.

יושב עם יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר במשך 3 שעות עם מובילי יחידות הנוער ועוד אנשי רוח
ערבים בהובלת ידידי ג'לל ספאדי וליבי ברוממות רוח שאפשר גם אחרת. האנשים האלו מדברים על
טיפוח הנוער הערבי ועל האומץ שלהם לקום ולעשות שינויי בניגוד גמור למגמה של ועדות מעקב
ופוליטיקאים למיניהם. גאווה ערבית תרבותית מחד וכבוד לדגל ולסמלי המדינה ושותפות במדינה מאידך.

ליבי נחמץ שוב בחוסר התקשורת ביננו לבית החרדים שמתפוצץ לכולנו בפרצוף בדמות הפגנה של חצי
מליון חרדים נגד הגיוס בירושלים. הפגנה שכזו היא כשלון של כולנו, חרדים וחילונים כאחד שלא
מתקשרים על בסיס של שיח והכרות אישית. אנחנו לעומת זאת מקיימים מפגשים עם חרדים בבני ברק,
השתתפנו בצעדה מתל אביב לבני ברק, צעדה של אחווה.

אנו עורכים טכס יום הזיכרון לחללי צה"ל משותף לחרדים וחילונים בבית חיל האוויר ביום ראשון הקרוב
ביחד עם "פלוגתא".  
אנו נפגשים עם הרב פוברסקי, רבה של ישיבת פונוביץ' בבני ברק ולא שאני מתעודד מהדברים ששמעתי
ממנו, אך אני מעודד מהמפגש והשיח שנוצר.

הזיג זג במצב הרוח ממשיך לטלטל אותי כאשר אני מגלה במפגשים בבוסטון הרבה מתח וריב בין יהודים
שתומכים בישראל מחד (AIPAC) וכאלו שכבר שואלים שאלות קשות ומנסים להתנער מישראל בעלת
הדימוי הלא מוסרי לטעמם (JSTREET), מאידך.

או אז שוב עולה המצב רוח שאתה פוגש בבוסטון ומגלה את התמיכה האדירה של יהודים יקרים כמו
מייקל פריז (שתומך גם במתחברים) התומך בימין אורד ובכך משפיע על העתיד של הנוער במדינה.

מוצא זמן לעשות מילואים פעם בשבועיים ופוגש חיילים מכל הזרמים והמינים של החברה בישראל
עובדים ביחד, מכירים אחד את השני ועושים עשייה ביטחונית כאילו הם אחד.

נמצא בערב עבודה עברית של השומר החדש אליו באים מאות מתנדבים מכל הארץ לעזור לחקלאים
לזקוף קומה ולהיות גאים בכך שהם עובדים את אדמת ארץ ישראל.

מבקר בכפר הנוער ימין אורד ונפגש עם מנהל הכפר. דרכו רואה את העולים מרוסיה ומאתיופיה
משתדלים להשתלב בחברה בישראל בעזרתם האדירה של הצוות החינוכי .

במסע הזה בחברה הישראלית

אנו כאנשי "מתחברים", מרגישים כשליחים שבאים לצקת השראה )בעזרת יכולת וקשרים שפיתחנו( וגם
לסמן את האור, את המסר שאפשר אחרת.

כך זה אצלנו ב"מתחברים". תנודות גדולות בין חושך לאור אבל עם מיקוד מאוד ברור שאנו עוסקים
בהגדלת האור ולא בהכרח מרוכזים במאבק בחושך.

אנו איננו אוסף של אנשים תמימים שמקדמים אהבה וקשר מתוך תקווה שהכל ישתנה יום אחד. אנו
אנשים פרקטים, עם הרבה קשרים בחברה בישראל. וגם עם תמימות מסוימת ובריאה, או בעצם עם
אופטימיות משולבת באחריות אישית. אנשים שמאמינים בתהליך של חינוך על עצמנו, ללא קיצורי דרך.

אנו מפתחים שפה ותרבות שיח,

אנו מפגישים בין שונים כדי להתחבר באופן אישי ולהכיר את השונה,

החיבור האיש מאפשר להגיע למטרה הראשית, בניית עתיד משותף ביחד.
אנו עושים זאת לקבוצות של מאות ואלפים מחד, ולקבוצות קטנות של מנהיגים ומובילי דעה מאידך
והמטרה שהמשתתפים יעבירו הלאה את "רוח מתחברים" ובכך יצרו אדוות שיתפשטו בכל החברה
בישראל.
                                                                                                                                     

המשאב העיקרי שלנו הוא בכוח הרשת והקשרים בין ארגונים רבים ושונים בחברה בישראל. ככל שיותר
ארגונים יצטרפו, ישתפו פעולה ביניהם ויקדמו את האג'נדה המשותפת שלנו, כך נתקדם.

אין אנו יכולים להשלים עם תהליך הקיטוב וההפרדה והבורות והשבטיות בחברה בישראל כלפי השונים
ממך, תהליך שעלול להוביל אותנו להתפוררות חברתית.

אנו חייבים לקחת אחריות על העתיד וכך אנו עושים.

אתם מוזמנים להצטרף ולצרף את הארגון שלכם לרשת של הארגונים שלנו.

"לא עלינו המלאכה לגמור אך אין אנו בני חורין להיבטל ממנה", (פרקי אבות). 

רם שמואלי- מיסד ויו"ר רשת הארגונים "מתחברים-בונים עתיד ביחד"

https://www.facebook.com/MitchabrimBonimAtid
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים